כבר מאות שנים דבר לא השתנה במסגרות החינוכיות – ילדים יושבים בטורים ארוכים, מקשיבים למורה שכותב על הלוח ומסביר את החומר.
מאפייני שיטת מונטסורי שונים מהקצה אל הקצה. השיטה מציעה מענה נהדר לכל ילד, ובפרט לילדים עם ADHD, על ידי כלים המעודדים קשב, ריכוז ולמידה אפקטיבית ומהנה יותר.
הכתבה הבאה תשפוך אור על עיקרי השיטה, לא במטרה להעביר את ילדיכם למסגרת חינוכית מונטסורית, אלא בתקווה שמערכת החינוך בגנים ובבתי הספר תבין טוב יותר את מצוקתם של הילדים עם הפרעת קשב בכיתה ובגן, ותיעזר בעקרונות השיטה, ובד בבד, שגם אתם ההורים, תיישמו עוד מעקרונותיה אצלכם בבית.
ילדים עם ADHD מסוגלים ללמוד. יש להם יכולות למידה לא פחות מחבריהם לכתה בבית הספר ובגן, כישורים יצירתיים ולא פחות רצון להצליח. למה, אם כן, לעיתים כל כך קרובות הם לא מצליחים בכך?
כשכל הכיתה מקשיבה למורה או לגננת, ילדי ADHD צריכים לגייס משאבים רבים נוספים בכדי לגייס את הקשב והריכוז בכדי ללמוד. שיטת הלימוד המקובלת שאינה מאפשרת לילד לנוע בחופשיות- אינה מתאימה למי שמתמודד עם אתגרי ההפרעה.
יש לכך חשיבות רבה לאור העובדה שההפרעה נפוצה ונוכחת בכל כיתה עם 5-10% מאובחנים בממוצע, והמספרים רק הכפילו את עצמם בעשור האחרון.
בין אם אלה ילדים שכבר אובחנו בADHD ובין אם לא אובחנו, סביר שכאשר קבוצת ילדים בכיתה מתמודדת עם בעיות קשב, התנהגות וקשיי למידה- משתבש המהלך התקין של השיעור, והדבר משפיע על יכולות הלמידה וההקשבה של כלל הכיתה, ועל מידת ההנאה מהלמידה.
גישה חינוכית זו פותחה על ידי ד"ר מריה מונטסורי, מחנכת ופסיכיאטרית איטלקית, עוד בתחילת המאה הקודמת. הגישה פותחה כאשר היא חיפשה כלים לעבודה עם ילדים שמסגרות החינוך התייאשו מהם, משום שהתקשו בלימודים.
באותן שנים, תויגו ילדים אלה תחת ההגדרה של לקות שיכלית, או ליתר דיוק, פיגור. מונטסורי האמינה שיכולת הלמידה של כל אדם היא לא גזירת גורל ולא נקבעה בלידה, שילדים סקרנים מטבעם ורוצים ללמוד, ושעל המורים לכבד את יכולותיהם.
מונטסורי הבינה שילדים לומדים טוב יותר דרך התנסות ואינטראקציה עם העולם, כשהם נעים בחופשיות ובוחרים על מה לעבוד, ושמה שחשוב הוא לעודד לאהבת למידה ולהקנות אחריות עצמית ללמידה. תפקיד המורה בסביבת לימודים כזו אינה להעביר ידע, אלא להנחות את התלמידים באופן אישי. דגש מיוחד ניתן לשנות הילדות המוקדמת, ועל יישום שיטה זו כבר בגיל הרך לצורך הכנה וסלילת כישורי הלמידה והחיים בהמשך.
לצורך כך, במסגרת המונטסורית מתוכנן המרחב הכתתי עם מרחב חופשי לתנועה, נקי ושקט מגירויים מיותרים.
חומרי הפעילות נגישים לילד ולגובהו כך שיוכל להתנהל באופן עצמאי ולבחור עבודה שמסקרנת אותו, או שהיא מעודדת את יכולותיו וחוזקותיו מתוך מספר פעילויות אפשריות המוצעות על ידי המורה לצורך הקניית מיומנות מסוימת. יש ילד שיבחר להרכיב פאזל או לקרוא ספר, ואחר יבחר בתהליך יצירתי שנמשך ימים רבים. כל אחד בקצב שלו, לבד או בקבוצה קטנה בפינה אחרת בחדר. תפקיד המורה הוא לעקוב מקרוב יותר, להדריך ולהתאים את הלימוד לצרכי הילד ויכולותיו.
התלמידים על פי שיטת מונטסורי משובצים לכתה עם ילדים במגוון גילים בטווח של עד 3 שנים זה מזה. תחומי הלמידה מתמקדים בנושאים כגון- כישורי חיים, פעילות חושית, מיומנויות שפה, מתמטיקה ותרבות, כאשר הלמידה מבוססת על התנסות רב חושית. גישת החינוך היא הוליסטית ואמורה להתחשב במכלול המרכיבים באישיות הילד- הפיסי, הנפשי, הרגשי והקוגניטיבי.
אם מסגרות החינוך המונטסוריות מרוחקות ממקום מגוריכם, או שמצבכם הכלכלי אינו מאפשר הרשמה למסגרת פרטית שכזאת, ואם אתם חוששים מקשיי ההסתגלות שעלולים לחוות ילדיכם שבשלב מסוים יעברו ממסגרת מכילה כזו, למסגרת בית ספר רגיל, עדיין כדאי ורצוי להטמיע עקרונות מהשיטה שעובדים ומוכיחים את עצמם, ורלבנטיים לחינוך המודרני בגני הילדים ובתי הספר הפורמליים וגם אצלכם בבית.
עקרונות מונטסורי פתוחים לכל, וכל גורם חינוכי, ובוודאי גם ההורים בבית, יכולים לאמץ את שיטותיה, או חלק מהכלים מתוכה, ולהתאימם למסגרת ולבית. השיטה אינה מוגנת בסימן מסחר, ולכן אינה מוגבלת ליישום במסגרות ספציפיות.
הפרעת קשב נובעת משיבוש נוירולוגי בתהליך סינון ועיבוד מידע ובהפיכתו לחומר מחשבה ברור. שיבוש זה יכול להתבטא בקושי להתרכז ולהתמקד בגורם אחד ממגוון גירויים, בקושי להתמיד בהקשבה ובפעולה לאורך זמן, בנטייה לשכוח ולאבד דברים ובקשיי התארגנות וניהול זמן.
בשיטת החינוך המקובלת, הלימוד הוא פסיבי. התלמיד נדרש מרבית הזמן לגייס מיקוד ריכוז והקשבה לשיעור בכיתה שלמה ולא פעם צפופה, תוך ניסיון להתגבר על הסחות-דעת והפרעות. תלמידים עם ADHD מתקשים בנוסף במעבר החד משיעור לשיעור ומהפסקה לשיעור. חלקם- ההיפראקטיביים, מתקשה לשבת במקום בלי לזוז לאורך זמן, להתמודד עם הציפיה להיות מרוכז בלי שהמחשבות יתחילו לנדוד, לא לשכוח ולהתפזר לנוכח המטלות הארגוניות. בעלי הפרעת קשב מתקשים להקשיב ובו בזמן לסכם או להעתיק מהלוח, ובמקביל להתמודד עם הסחות וגירויים מהסביבה. עד שילד ADHD מוצא את העבודה שהכין בבית, או את הספר והמחברת בתוך אי הסדר השולט בילקוט, הוא עלול לפספס את כל מה שהמורה אומר, או מכתיב.
הרבה ילדי ADHD מתמודדים בנוסף גם עם לקויות במוטוריקה גסה ועדינה, וויסות חושי. לעיתים דווקא ההפרעה הנוספת איתה הם מתמודדים, משבשת את יכולות הקשב.
לקות במוטוריקה עדינה, למשל, עשויה לשבש את יכולת הכתיבה ולהפריע לילד להקשיב וללמוד. לקות בוויסות חושי יכולה לשבש את יכולות הריכוז והלמידה בשל רגישות יתר למגע, לרעש מטריד, לאור מסנוור שמציקים לו.
וכך, ילד עם יכולות ומוטיבציה גבוהים, שצריך לאסוף את עצמו בתנאים מאתגרים אלה- יתקשה ללמוד כמו חבריו, ולכן רבים מילדי ADHD חווים עם כניסתם למסגרת חינוכית תחושות תסכול, כשלון וירידה בבטחון העצמי ובתחושת הערך העצמי.
הלמידה נערכת בחלל פתוח שמאפשר תנועה עצמאית, והוא מתוכנן כך שלא יציף את הילד בגירויים והסחות. יש הקפדה על הרמוניה, צבעים בהירים ואיזון של צבעים וצורות, החללים מוארים, וכל אביזרי הפעילות נגישים בגובה הילד כדי לאפשר לו התנהלות עצמאית וחופש בחירה. המרחב המרווח מאפשר לילד תנועה חופשית ולמורה הוא מאפשר לבחון איזה מיקום מתאים לילד וליכולות הקשב שלו, להבחין היכן במרחב הילד מתרכז טוב יותר ובמידת הצורך אף להעבירו ממקום למקום.
הלמידה הפעילה של הילד במרחב הפתוח, מאפשרת למורה המנחה בפעילות זו, להתרשם לא רק מיכולות הלימוד של הילד, אלא גם מאופני הלימוד- יכולות הקשב, המיקוד והקואורדינציה, ולכוון אותו בהתאם. מחזור העבודה בשיעור נפתח בבחירת הפעילות והמקום לפעילות. שלב זה, בו הילד פונה למדף בכדי לקחת את חומרי הפעילות הרלוונטיים והולך למקום הפעילות, עוזר לילד להתכונן בהדרגה לנכונות ללמידה. לקראת הפעילות, המורה מדגים, ללא מילים ובתנועות איטיות כל שלב ופרט בעבודה, ואם הילד מוסח, הוא יעצור ויעודד חזרה לקשב. במידה והילד לא מצליח לחזור לקשב, יציע לו המורה להחזיר את הפעילות למקום, ולנסות אותה פעם אחרת.
שיטת מונטסורי מעודדת את הילד לפתח את עצמו בקצב שלו, ללא ציונים, ולא על פי אמות מידה שקובע גילו של הילד. בכתה בה משתתפים בני גילים שונים, לא עוצרים מי שמתקדם מוקדם מבני גילו, ולא מזרזים את מי שמתקדם אחר כך. ילדים רבים נוטים ללמוד הרבה יותר טוב דרך חיקוי מחבריהם מאשר ממבוגר, ולמידה כזו מתאפשרת כשיש פעילות דינמית בין ילדים במגוון גילים.
המחקרים מצביעים על כך שכאשר ילדי ADHD עושים שימוש בחוזקותיהם וכישוריהם, הם לומדים טוב יותר. טענה זו עומדת גם בבסיס שיטת מונטסורי הגורסת שאם נקשיב ונזהה את כוחותיו הפנימיים של הילד ונעודד אותו ללמוד בדרכו שלו, הוא יסגל יכולות למידה טובות יותר. תפקיד המורה על פי עקרון זה, היא לזהות את עולמו הפנימי של הילד ולספק ולתווך לו הזדמנויות למידה מותאמות.
לעיתים, קשיים בקואורדינציה הם אלו שגורמים לילד להתקשות בקשב. במקרה כזה, כאשר מטפלים קודם בלקות המוטורית, יתכן ובעיית הקשב תיפתר מאליה. שיטת מונטסורי גורסת שילדים יהיו ממוקדים יותר בלימודים, כאשר ירכשו מיומנויות מוטוריות, ישכללו את הקואורדינציה שלהם, המודעות הגופנית והמודעות לסדר ולארגון. ילדי ADHD רבים מתמודדים עם קשיים בוויסות חושי המתבטאים ברגישות-יתר או תת-רגישות לאחד או יותר מהחושים. למידה פעילה בשיטת מונטסורי מתבססת על התנסות חושית. כך, גם הילד וגם המורה יכולים לזהות אם במהלך הלמידה יש אורות, ריחות, טעמים, צלילים או מרקמים מסוימים למגע שנעימים או מציקים לילד ומסיחים את דעתו.
ישנו קשר בין קשיי קשב לבין קשיים בהתנהלות חברתית והתנהגותית. שיטת מונטסורי שמה דגש חינוכי בהקניית מיומנויות של כיבוד הזולת. הפעילות במרחב הכתתי ובלמידה הפעילה מבוססת על כללים של מתן כבוד, בין מורה לתלמיד, תלמיד למורה, ובין הילדים לבין עצמם. הילדים לומדים איך לכבד אזורי עבודה של אחרים, איך לפנות ולבקש להצטרף לילד או לקבוצת ילדים. בסוף הפעילות לומדים להחזיר את חומרי העובדה למקום, לנקות אותם ולסדר בחזרה למגש ולהחזיר אותם למקומם במדף, לשימוש חוזר על ידי הבאים אחריהם.
ד"ר מונטסורי הדגישה את חשיבות הלימוד בשיטתה כבר בינקות ובגיל הרך. חיזוק מיומנויות הלמידה בגילאים אלה לבעלי הפרעת קשב, יחסוך ויקל ואולי אף ימנע תסכול רב ותחושות כשלון כאשר המשימות יהפכו יותר ויותר מורכבות ככל שיתבגרו.
לסיכום, אחד היתרונות הגדולים בעבודה החינוכית על פי שיטת מונטסורי הוא שאין צורך בהתאמה מיוחדת והתחשבות בילד ADHD ולא בתיוגו כחריג. ההבנה לרגישויות הילד וצרכיו, הכבוד שהמורה רוכש ליכולות הלמידה שלו ולכשרונותיו, נכונה לכל תלמיד ותלמיד בכתה ולא רק "לחריגים". כל ילד שונה ומיוחד, מתקדם בדרכו ובקצב שלו, והשיטה בבסיסה מקבלת את השונות של כל ילד וילדה. עקרונות מתוך החינוך המונטסורי כבר מחלחלים למסגרות הפורמליות ומאפשרים למידה מהנה וחווייתית לילדים בכלל, ובפרט לילדים שחווים קשיים לימודיים.
המאמר נכתב בשיתוף עם ד"ר שרית טגנסקי. ד"ר טגנסקי היא מנהלת המרכז Function לאבחון ולטיפול מוטורי-תפקודי, מאמנת ילדים עם הפרעות קשב ,מדריכה מונטסורית מוסמכת ,מאבחנת ומטפלת בוויסות חושי ומטוריקה , מפתחת את שיטת AAF ,מורה לחינוך מיוחד מדריכה מוח מצוין , מחברת הספרים "מי מפחד מ-ADHD?", "מי מפחדת מ-ADHD?" וספר הילדים "חמישה חברים וחתול אחד" הגיע זמן חוברת עבודה .
המכללה לחינוך מונטסורי מציעה קורסים להורים ולאנשי מקצוע. מעוניינים לקבל פרטים ? הירשמו ונחזור אליכם
אתם גם יכולים פשוט להרים טלפון 🙂
עדנה שגיא, רכזת הקורסים – 054-3937335
מקימת ה'מכללה לחינוך מונטסורי’ ומנהלת ובעלת גן הילדים המונטסורי “שבילי ילדות” בהרצליה, לגילאי 2-6.
מלווה פדגוגית גנים ובתי ספר מונטסוריים. בעלת תואר ראשון במדעי החיים – מאוניברסיטת ת”א. ממובילות ביה”ס “דרך הילד”, הפועל בשיטת מונטסורי בכפר הירוק. מרצה ומלמדת הורים לשילוב מונטסורי בסביבת הבית.
אימא ליהונתן, זוהר ונוגה.
המכללה לחינוך מונטסורי – במספרים
שתפו
