מריה מונטסורי סברה ש"החינוך הוא הנשק הטוב ביותר למען השלום" (“Education is the best weapon for peace” ) ובשנים בהן שהתה בהודו, בזמן מלחמת העולם השניה, פיתחה את תכנית “החינוך הקוסמי” הידועה גם בשם “חינוך לשלום” לילדים בגילאים 6-12. מונטסורי האמינה כי "מניעת סכסוכים היא מלאכת הפוליטיקה; כינון שלום הוא עבודת החינוך." ("Preventing conflicts is the work of politics; establishing peace is the work of education").
מאת: מיכל גבאי, מייסדת המכללה לחינוך מונטסורי
כיצד נוכל לטפח אצל הילדים שלום פנימי ושלום כלפי חוץ? עוד לפני שהילד מתחיל לספוג את סביבתו החיצונית נוכל ללמד אותו לזהות את צרכיו הרגשיים ולתקשר אותם החוצה לשם פתרון קונפליקטים בצורה שיתופית ושלווה.
סיפורנו מתחיל לפני יותר ממאה שנה בעיירה קטנה באיטליה. מריה מונטסורי פסיכיאטרית ורופאת ילדים צעירה מנהלת בית ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות שכליות. עוד מלימודיה זכרה מריה ניסוי שערכה ובו פגשה ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שהאמינה כי מערכת החינוך לא מצליחה למצות את הפוטנציאל שלהם. כשראתה אותם, הבינה מריה כי הילדים הללו הם המבוגרים של העתיד, אלו שיעצבו את הסביבה שבה אנו חיים לטוב ולרע.
בשנים שבהם שהתה מונטסורי בהודו, היא העשירה את הפילוסופיה והגישה החינוכית שלה. בהודו היא פגשה את גנדי, נהרו וטאגור, והושפעה מאד מהרוחניות של ההודים והנדיבות שהפגינו כלפיה. התפיסה של מונטסורי, בשילוב ההשפעה שספגה בהודו, הובילו אותה לפיתוח גישת השלום.
בכדי שאותם מבוגרים לעתיד, וייצרו חברה של שלום וסובלנות, האמינה מריה מונטסורי ששלום חיצוני מתחיל בשלום פנימי. כלומר על מנת שהילד ילמד לכבד ולאהוב את האחר עליו קודם כל לאהוב את עצמו. "אם אנו נמנים עם אנשי הרצון הטוב המשתוקקים לשלום, עלינו להניח את הבסיס לשלום בעצמנו, על ידי עבודה למען העולם החברתי של הילד." (If we are among the men of good will who yearn for peace, we must lay the foundation for peace ourselves, by working for the social world of the child.”)
מריה מונטסורי היתה מועמדת 3 פעמים לפרס נובל לשלום בשל תכנית החינוך לשלום שפיתחה, והתכנית מיושמת עד היום במוסדות מונטסורים ברחבי העולם.
מריה מונטסורי זיהתה את היכולת של הילדים לספוג את הסביבה והאמינה שכאשר ניתנת לילד זכות הבחירה ניתן ללמד אותו ליישב סכסוכים בדרכי שלום. בשביל זה, יצרה מריה מונטסורי את "פרח השלום" תוכנית חינוך לשלום המחולקת לארבעה רבדים:
מודעות עצמית (Self Awareness)
הרובד הראשון והחשוב ביותר הוא פיתוח המודעות לאופן החשיבה, התחושות וההרגשות. ילד שמודע לדברים אלו, מודע גם למילים ופעולות שמקדמות שיח פנימי עוד בטרם מתחיל לספוג את הסביבה החיצונית. כדי לפתח את השלום הפנימי מתמקד התוכנית ביצירת ביטחון והאהבה עצמית לצד פיתוח תחושת המסוגלות של הילד מגיל צעיר. איך עושים זאת? באמצעות חופש הבחירה שאנו נותנים לילד הגורם לו לקבל החלטות באופן עצמאי ומושכל.
מודעות תרבותית (Cultural Awareness)
כאשר הילד יוצא לאחר שפיתח את המודעות העצמית והשלום הפנימי, מגיע הרובד השני – פיתוח מודעות תרבותית. הסביבה החיצונית של הילד מלאה במגוון של דעות, אמונות, מנהגים והתנהגות חברתית אליה לומד להיחשף. החינוך לשלום דוגל בסובלנות וברגע בו נפתח אצל הילד מודעות והערכה להבדלים השונים בסביבתו התרבותית, תגבר גם סובלנותו לשוני.
אחד היישומים של פיתוח המודעות התרבותית בגני ילדים הוא חשיפה למאכלים של עדות שונים. כאשר הילדים מתרגלים מגיל צעיר לטעמים למראות ולריחות, מוצא שונה משלהם אינו נתפס בעיניהם כמשהו זר והם מגלים פתיחות וקבלה כלפיו.
מודעות סביבתית (Environmental Awareness)
כפי שהאמינה מריה מונטסורי – הילדים שנטפח הם המבוגרים שיעצבו את החברה שלנו בעתיד. מהסיבה הזו, החינוך לשלום הוא לא רק בין הילד לעצמו ובין הילד לאנשים בחייו אלא גם כלפי הסביבה הדוממת. פיתוח מודעות סביבתית באשר לשמירה על החי והצומח מספקת לילד את ההבנה כיצד אנשים, קהילות ותרבויות מתייחסים לכדור הארץ וכיצד ניתן לשמור עליו.
מודעות קהילתית (Community Awareness)
האינטראקציות שייצור הילד עם אחרים בקהילה הקרובה והרחוקה שלו והאופן שלה תשפיע על הילד לכל אורך חייו. פיתוח המודעות הקהילתית, שמהווה גם את הרובד הרביעי והאחרון הוא חלק בלתי נפרד משיטת החינוך המונטסורית. הרכיב הקהילתי מהותי לאינטראקציה היומיומית של הילד עם סביבתו. חיזוק המודעות הקהילתית של הילד לסביבתו הקרובה והרחוקה, מטפחת את יכולתו לשלום חיצוני עם הסביבה.
הגישה המונטסורית מאמינה בכך שחינוך הוא תהליך טבעי שמבצע הילד בעזרת חיקוי הסביבה והתנסויות שונות כחלק מסקרנותו הטבעית. כדי לטפח זאת בגן המונטסורי, בין הילדים לצוות המדריכים מתקיים כל הזמן שיתוף פעולה מלא ופתרון בעיות באמצעות שיח. כך לומדים הילדים ליישם את השלום גם כלפי חוץ בין אם באמצעות משחק ובין אם באופן מילולי.
חינוך לשלום הוא משהו שניתן לבצע בכיתה, בגן, בבית ובכל רגע נתון. היישום מתחיל כבר מהאינטראקציה הבסיסית בין הצוותים לילדים ובינם לבין עצמם תוך נימוס, כבוד ומשמעת המגיעים מדיאלוג משותף. הגנים המונטיסורים יצרו סביבה פנימית וחיצונית המאפשרת לערכים שבתוכנית לחלחל אל הילדים. כדי להביא לידי ביטוי את היישום בפועל, קיימת בגנים "פינת השלום" אזור המייצר לילד סביבה מרגיעה לעצמו ועם עצמו. ביחס לסביבה החיצונית, ישנו "שולחן השלום" שמשמש כלי ליישוב סכסוכים בין הילדים ובו מדברים ביניהם בליווי אחד המדריכים עד שמגיעים להסכמה.
החינוך לשלום נחלק ל"מישורי ההתפתחות" השונים לפי השיטה המונטסורית כאשר היישום הראשוני יכול להתחיל כבר מרגע הלידה. בשלבי החיים הראשונים, הילדים נותנים ביסוס לעצמי שלהם ולכן השלום הפנימי וטיפוח האהבה העצמית של הילד מהותיים בשלב זה. בשלבים הראשוניים של תוכנית החינוך לשלום תתמקד הלמידה בשפה וביטוי רצונותיו הפנימיים של הילד. ככל שהילד לומד להכיר עוד ועוד מסגרות ומתוודע לסביבתו החיצונית, החינוך לשלום יתמקד דווקא בפיתוח המודעות והסובלנות של הילד לקהילתו ולתרבויות נוספות ושונות ממנו. זאת על מנת לבסס את יכולתיו להכיל את סביבתו החיה והדוממת.
ילד שאוהב את עצמו יאהב את סביבתו החיצונית ויגדל להיות מבוגר שמעצב את סביבתו לדיאלוג אמיתי וכנה – בדיוק כמו בחזונה של מריה מונטסורי לפני יותר ממאה שנה.
המכללה לחינוך מונטסורי מציעה קורסים להורים ולאנשי מקצוע. מעוניינים לקבל פרטים ? הירשמו ונחזור אליכם
אתם גם יכולים פשוט להרים טלפון 🙂
דפנה כהן, רכזת הקורסים – 054-3937335
מקימת ה’מכללה לחינוך מונטסורי’ ומנהלת ובעלת גן הילדים המונטסורי “שבילי ילדות” בהרצליה, לגילאי 2-6.
מלווה פדגוגית גנים ובתי ספר מונטסוריים. בעלת תואר ראשון במדעי החיים – מאוניברסיטת ת”א. ממובילות ביה”ס “דרך הילד”, הפועל בשיטת מונטסורי בכפר הירוק. מרצה ומלמדת הורים לשילוב מונטסורי בסביבת הבית.
אימא ליהונתן, זוהר ונוגה.
האקדמיה לחינוך מונטסורי – במספרים
שתפו
