מכירים את זה שהילד שלנו פתאום מחליט להתחיל לטפס במדרגות? כל פעם שהוא רואה מדרגות מרחוק, העיניים שלו נוצצות בהתלהבות, כאילו שהוא רואה הר של גלידה? כמה פעמים הוא עלה וירד? ויום אחד זה פשוט נעלם, בדיוק כמו שזה הגיע, כך זה הסתיים. כך נראית תקופת רגישות.
מאת: מיכל גבאי, מייסדת המכללה לחינוך מונטסורי
במחקר שנעשה על גורי חתולים, חילקו חתולים ל-2 קבוצות. קבוצה אחת שבה הגורים גדלו בחושך ללא אור, וקבוצה שניה שבה הגורים גדלו כרגיל. הגורים שגדלו בחושך מוחלט נותרו עיוורים ולא התפתחה אצלם יכולת הראייה. באותה המידה, גוזל צעיר שלא יניע את הכנפיים שלו עד גיל מסוים, לא יצליח לעוף. כלומר, הטבע בנוי כך, שלאחר הלידה החתולים והציפורים, כמו חיות נוספות בטבע, עדיין מתפתחים ו״מתוכנתים״ בצורה מדויקת, להתנהג בצורה מסוימת- כדי שיתפתחו בצורה אידאלית.
שלבים התפתחותיים אלו, הם מעיין חלונות זמן ביולוגיים, בהם הגירוי הנכון יפתח את ההתפתחות הנכונה.
מריה מונטסורי הושפעה עמוקות מהמחקר על החתולים וערכה תצפיות על ילדים לחקור האם גם ל"גורי האדם" ישנם חלונות התפתחות כאלו וכשגילתה שאכן כך, כינתה אותם "תקופות רגישות".
תקופת רגישות מאופיינת בדחף פנימי עז, המניע את הילד להתעניין בתחום התפתחותי, כלומר התקופה שבה יש חלון הזדמנויות שבו תכונה התפתחותית מסויימת מתפתחת.
כשמונטסורי הבינה זאת, היא עשתה מיפוי של כל התקופות הללו.
מרתק לראות איך לכל הילדים, בכל מקום בעולם, יש בדיוק את אותן תקופות רגישות.
על פי הגישה המונטסורית רוב תקופות הרגישות מתרחשות, במהלך 6 השנים הראשונות לחיי הילד. אין לנו היכולת לנתב או להחליט, מה תהיה המשיכה של הילד בכל תקופה, או מתי היא תתחיל ותסתיים, אלא רק היכולת לזהות אותה כשהיא מגיחה ולתת מענה מותאם.
דוגמאות לתקופות רגישות
למעשה מתחילה כשהעובר נע ברחם ועד סביבות גיל 6 שנים. התינוק מנסה לזוז כל הזמן, להתהפך, לזחול, להיעמד ועד לרוץ. הוא משכלל את המוטוריקה הגסה שלו ובמקביל נוגע‹ בכל דבר וחוקר, כשהוא משכלל את המוטוריקה העדינה שלו ואת הקשר עין-יד שבכך עוזרת לו גם, ״תקופת הרגישות לחפצים קטנים״.
עד גיל שנה שלב טרום שפתי. המוח הסופג לומד את השפה ולא מגיב עדיין. השפה תהיה עשירה ככל שישמע יותר ממנה. באזור גיל שנה הילד מתחיל לבטא ג'יבריש שהוא לא מובן לכולם, אלא רק לקרובים, ומגיל שנתיים וחצי/שלוש מתחיל פרץ הדיבור.
מכירים ילדים שדוברים שפה שנייה כשפת אם? וכאלו שדוברים 3 שפות כשפת אם? אולי אפילו 4 שפות?
עד גיל 6 ישנו חלון הזדמנויות ייחודי, לקליטת שפה מדוברת, שהילד לומד ללא מודעות וללא מאמץ, פשוט ע״י שמיעה וחיקוי הסביבה. אם הוא ידבר עברית עם אמא, צרפתית עם אבא, ערבית עם סבא ואנגלית עם סבתא- הוא ישלוט בקלות בכל 4 השפות. נכון שכל אחת מהשפות בפני עצמה, תתקדם מעט לאט יותר, אבל הוא ישלוט בקלות בכולן.
מכירים את זה שהילד מסדר את כל המכוניות שלו בשורה? או את כל הנעלים של כולם? הילדים בשלב הזה יוצרים סדר חיצוני שעוזר להם לעשות סדר פנימי. זוכרים שמבנה המוח בשלב הזה נקרא "המוח הסופג"? אותו הילד ספג המון רשמים מהעולם שסביבו וכעת הוא מנסה לעשות בהם סדר, למיין ולקטלג את כל מה שקלט , כדי להשיג הבנה פנימית של העולם.
זוהי אחת התקופות הראשונות בחיי הילד בהן קיים צורך במוכר ובקבוע.
קרה לכם שנכנסתם לקניון גדול ולא מוכר לכם והתעוררה אצלכם תגובה רגשית כלשהי? משהו בהמולה ובזרות של המקום, עם כל המסדרונות והמעברים, דרש מכם איזושהי התארגנות פנימית מחודשת, גם אם זה לרגע אחד וזה מיד עבר…
כעת דמיינו איך זה מרגיש כשאתה ילד, בשנים הראשונות לחיים וכמעט הכל מסביב מרגיש זר ולא מוכר.לכן יש להם צורך בדמות מוכרת, בשגרה, בסביבה קבועה וידועה ובציפייה למצוא חפצים במקום בו הונחו מראש.
מאוד עוזר להם סדר יום קבוע, כאשר הדגש הינו על ״מה מגיע אחרי מה״ כדי שיוכלו לצפות מה הולך לקרות. אלה ועוד יעניקו לילד תחושת ארגון וסדר ויגבירו את הביטחון העצמי שלו.
יצא לכם להבחין פתאום בילד, כשהוא באמצע טעימה קולינרית של כפכף האצבע, שבטעות נותר מיותם בסלון? או בילדה שלכם כשהיא במסע מישוש מרתק, של פח האשפה כשהוא סגור, או חלילה…פתוח?
ובכן, תגידו שלום לתקופה בה ההתרשמות של הילד מהסביבה, מתבצעת באמצעות כל החושים! זהו חלון הזדמנויות מיוחד מאוד, שבו מריה מונטסורי זיהתה הזדמנות יקרה מפז. היא פיתחה תחום לימוד חוויתי שלם שנקרא:״חושים״ אשר בעבודה עם עזרי לימוד ייחודיים, הילד יכול לחקור את העולם בצורה מדעית ולהעמיק את החוויה החושית.
ישנן תקופות רגישות נוספות כגון: תקופת רגישות לחפצים קטנים (גילאי 1-4), רגישות למוזיקה (גילאי 2-6), נימוסין והליכות (גילאי 2-6), כתיבה (גילאי 3-4), קריאה (גילאי 3-5), תחושה מרחבית (גילאי 4-6) וחשבון (גילאי 4-6).
החוויה שבבסיס תקופות הרגישות, היא עצם הלימוד של מיומנות מסוימת, אותה הילד מבקש לרכוש. כך למשל צליחת דילוג מעל מכשול (רגישות לתנועה) או מענה בשפה החדשה שזה עתה נלמדת (רגישות לשפה) יעניקו לילד את תחושת סיפוק הצורך הפנימי שלו ומיצוי הפוטנציאל באותה תקופה. התפקיד שלנו המבוגרים הוא לזהות את תקופת הרגישות בה הילד שלנו נמצא, ולהעשיר את הסביבה שלו בגירויים המתאימים לתקופת הרגישות.
נקנח בציטוט מופלא של מריה מונטסורי אחד מיני רבים ונהדרים, אשר ממחיש בפשטות הראויה, את מה שהילד זקוק לו בשלבים השונים בחייו וזה בעיקר לאפשר לו את הסביבה ו…לתת לו להיות :
"A child who has become master of his acts through long and repeated exercises, and who has been encouraged by the pleasant and interesting activities in which he has been engaged, is a child filled with health and joy and remarkable for his calmness and discipline.”
המכללה לחינוך מונטסורי מציעה קורסים להורים ולאנשי מקצוע. מעוניינים לקבל פרטים ? הירשמו ונחזור אליכם
אתם גם יכולים פשוט להרים טלפון 🙂
דפנה כהן, רכזת הקורסים – 054-3937335
מייסדת ה’מכללה לחינוך מונטסורי’, המרכז הגדול בישראל להכשרת הורים וצוותים מקצועיים, תחת עקרונות החינוך המונטסורי, ומלווה פדגוגית גנים ובתי ספר מונטסוריים.
מיכל אימא ליהונתן, זוהר ונוגה, בעלת תואר ראשון במדעי החיים – מאוניברסיטת ת”א , ממובילות ביה”ס “דרך הילד”, הפועל בשיטת מונטסורי בכפר הירוק , ניהלה את גן הילדים המונטסורי “שבילי ילדות” בהרצליה, לגילאי 2-6.
האקדמיה לחינוך מונטסורי – במספרים
שתפו
